מודל הפעולה
מיזם חוסן ילדינו יצא לדרך בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר, כמבצע חירום משותף של שיתופים וציונות 2000 לחיזוק החוסן של ילדים ונוער בנגב המערבי. מאז, אנו פועלים ליצירת תשתית ארוכת טווח ומקיפה לשיקום ילדים ונוער בקווי העימות, בכל מקום בו יימצאו.
תכנון ויציאה לדרך
בשמונה באוקטובר 2023, יממה לאחר מתקפת הטרור האכזרית ביותר שידעה מדינת ישראל, החלטנו בשיתופים וציונות 2000 לצאת בפעולה משותפת לשיקום קהילות הנגב המערבי, מתוך הבנה שהטראומה שחוו תושבי הנגב המערבי הינה אתגר לאומי.
לאחר ניתוח צרכים מהיר והתייעצויות עם אנשי מקצוע יצאנו לדרך במבצע חירום רב מערכתי, לחיזוק חוסנם של ילדים ונוער בגילאי 6-18 המתגוררים בקרבת קווי העימות. בשלב הראשון התמקד המבצע בילדי העיר שדרות ויישובי מועצה מקומית אשכול, שפונו מבתיהם לאזורי הפינוי בים המלח ואילת.
לטובת המבצע הוקמה במהירות תשתית ארגונית: מטה הכולל אנשי מקצוע מתחומי הטיפול הרגשי, ההדרכה והניהול, וצוות מקצועי שהעתיק את מקום מגוריו לצורך הובלת הפעילות בשטח.
הערכים הייחודים של מבצע חוסן ילדינו
4
הקמת המתחמים
בזמן קצר
3
מחויבות לפעולה
ארוכת טווח
2
פעילות מתמשכת
לקהל היעד
1
תגובה מהירה במציאות כאוטית
8
תשתית ארגונית לתפעול גמיש במציאות משתנה
7
כתובת עבור רשויות, קהילות ומשרדי ממשלה
6
תפיסת הפעלה
מבוססת מודל מקצועי בתחום החוסן
5
רשת שותפים
אסטרטגית- לטווח ארוך
גיוס שותפים ויצירת שותפויות
למבצע חוסן ילדינו הצטרפו למעלה מ- 50 שותפים מן הפילנתרופיה, המגזר העסקי והפרטי בארץ ובעולם, והתגבשה קבוצה של שותפים מעורבים ורתומים, שבחרו לקחת חלק מהותי במימון המבצע והפכו לשותפים משמעותיים לדרך. בנוסף, הועברו תרומות בשווה כסף, ציוד ופעילויות מאנשים פרטיים, ארגונים וחברות עסקיות. השותפות העמוקה על כלל הארגונים שנרתמו לסייע, אפשרה מהלך בסדר גודל לאומי.
הקמת מתחמי חוסן זמניים בים המלח ואילת
בתוך ימים מתחילת המבצע, הקמנו תשתית למתחמי חוסן זמניים במתחמי הפינוי - באילת וים המלח, שייתנו מענה לכ-5,400 ילדים ובני נוער בגילאי 6-18. ההקמה התבצעה בתיאום ובשיתוף הרשויות וארגונים מומחים בתחום החוסן, בהם הקואליציה הישראלית לטראומה וארגון נט"ל.
תוך שבועות ספורים הוקמו שני מתחמים בשטח כולל של 8,500 מ"ר, בהם פעלו 17 כיתות לימוד, 5 מתחמי פעילות, 34 חדרי טיפול, תשתית לבי"ס רב גילאי לילדים ונוער עם צרכים מיוחדים במתחם אילת, ותשתית לכיתות בית ספר יסודי ממלכתי-דתי של שדרות במתחם ים המלח.
פעילויות לחיזוק החוסן הקבוצתי-קהילתי
התפיסה המקצועית במבצע ממבוססת על מודל גש"ר מאח"ד שפותח על ידי פרופ' מולי להד וד"ר עפרה איילון. על פי מודל זה השתתפות חוזרת, רציפה וקבועה בפעילות במספר ערוצי חוסן: קוגניטיבי, רגשי, חברתי, ערכי-מנהיגותי היא המפתח לחיזוק החוסן. לצורך כך, שיתפנו פעולה עם ארגונים כגון תנועת 'אחרי', עמותת 'בית על הים' וארגון 'פלונטר' ביצירת פעילויות שייענו בצורה מיטבית לצורכי הילדים והנוער.
את הפעילויות בכל אחד מהמתחמים ליוו מקרוב במתכונת "אח בוגר", חניכי ומדריכי מכינות קד"צ 'חמש אצבעות' שהוכשרו לכך, והפכו לדמויות נוכחות ומשמעותיות בחיי היומיום של בני הנוער והילדים.
טיפולים רגשיים לחיזוק החוסן האישי
בימים הראשונים למלחמה התגייסו נשות ואנשי טיפול רבים לסייע לילדים ולנוער לעבד את הטראומה שחוו. מכורח הנסיבות, הסיוע התקיים על ידי מטפלות ומטפלים מתחלפים, במקומות ארעיים כמו שטחי בתי המלון ובשטחים הציבוריים. כדי להעניק לילדים ולנוער מרחב ראוי לשיקום, בנינו במתחמים חדרי טיפול נעימים ואינטימיים, וסייענו בגיוס מאות מטפלים מוסמכים לטיפול בטראומה. בתוך ארבעה חודשים הכפלנו את מספר המטפלים בשדרות פי 3 ובאשכול פי 4, מה שאיפשר לכל ילד וילדה רצף טיפולי של כחצי שנה, גם כשיעזבו את מרכזי הפינוי.
מודל החוסן עליו מתבססת תפיסת הפעולה
הרחבת הפעילות במתחמי החוסן
בעקבות הקשרים שנרקמו והאמון שנבנה בין צוותי המתחמים, נציגי הישובים וצוותי החינוך בבתי הספר הזמניים, הפעילות במתחמים עלתה מדרגה, ונבנו שיתופי פעולה עמוקים.
• מתחמי החוסן הזמניים הפכו לבית עבור הקהילות והצוותים המקצועיים שלהן - במתחמים התקיימו אירועים קהילתיים-משפחתיים כגון טקסי חנוכה, נערכו מפגשי חשיבה של בעלי תפקידים בישובים והתקיימו מפגשי "שולחן עגול" לגיבוש מענים לקראת חזרתם של תושבי שדרות הביתה.
• מתוך ראייה הוליסטית, המתבוננת במכלול הצרכים של הילדים והנוער בהקשר רחב (רגשי, חינוכי, חברתי והתנהגותי) פותחה הסתכלות משותפת על הנוער - תוך שיתוף מידע בין צוותי המתחם ומחלקות החינוך. בעקבות זאת זוהו צרכים ספציפיים, ופותחו מענים לאוכלוסיות ייחודיות - כגון נוער בחשיפה לסיכון באילת בעיר, ונוער נושר שאינו יוצא מהחדרים ואינו משתתף בפעילות חינוך פורמלית ובלתי פורמלית.
• הורחבה העבודה המשותפת עם מסגרות החינוך הפורמלי – הוקמה תשתית לבתי ספר במתחמים, והתקיימו פעילויות בלתי פורמליות לחיזוק חוסן קבוצתי גם בבתי הספר הזמניים במהלך שעות הלימודים.
>>לחוברת סיכום 100 ימים של פעילות - מועצה אזורית אשכול לחצו כאן
>>לחוברת סיכום 100 ימים של פעילות - העיר שדרות לחצו כאן
הערכה ומדידת האפקטיביות
על מנת שנוכל למדוד את האפקטיביות של פעולותינו, פותחה פלטפורמה ייעודית למדידה וניתוח ראשוני של הפעילויות הבלתי פורמליות לחיזוק החוסן הקבוצתי. המערכת משמשת לניהול ובקרה, טיוב הפעילויות והסקת מסקנות לטובת תכנון השלבים הבאים. פיתוח המערכת והשימוש היומיומי בה התאפשרו הודות להתגייסותה של חברת Monday שתרמה את הפיתוח והמערכת לטובת המבצע.
הצעדים הבאים – בחזרה ליישובי הקבע
פעילות מרכזי החוסן הזמניים באילת ובים המלח תימשך עד חודש אפריל 24 - עם מעבר רוב תושבי שדרות ואשכול לישובים זמניים/יישובי קבע, ואנו כבר פועלים, יחד עם הרשויות, להתנעת השלב הבא.
תקופה זו כרוכה באתגרים רבים עבור הרשויות: בתי הספר והצוותים החינוכיים לא ערוכים להתמודדות עם השבר שחוו הילדים ובני הנוער, קיים מחסור משמעותי במטפלים, המעבר ושיתוף הידע והמידע בין המערכות השונות אינו מספק ועוד.
אנו עוסקים, בשיתוף הרשויות, בסיוע לחיבור המערכות של החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ובניית מודל לבתי ספר בגישת חוסן. נסייע בתמיכת הממשקים בין מערכות החינוך, החוסן והרווחה, ובחיזוק התשתיות הנדרשות לשיתוף ידע ובהתמודדות עם המחסור במטפלים.
במקביל - יוצא לדרך תכנון מהלך תלת שנתי רחב, בגישת קולקטיב אימפקט, לשיקום וחיזוק העוטף.
אנו מבינים כי הרשויות, צוותי החינוך והצוותים הטיפוליים, ובראש ובראשונה הילדים והנוער, זקוקים לסיוע של כולנו בשנים הקרובות. האמון והתשתיות שבנינו בשלב מידי, הפיחו תקווה בקרב הילדים והנוער, המשפחות, הצוותים המקצועיים והנהגות הישובים. אנו נמשיך לפעול לחיזוק החוסן שלהם ולסיוע לרשויות. זוהי האחריות והמחויבות של כולנו.